רשב"ם על בבא בתרא נ׳ ב:ד׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור בבא בתרא נ׳ ב:ד׳
4 וְלֹא לָאִישׁ חֲזָקָה בְּנִכְסֵי אִשְׁתּוֹ. וְהָאָמַר רַב: אֵשֶׁת אִישׁ צְרִיכָה לְמַחוֹת! בְּמַאן? אִילֵימָא בְּאַחֵר – וְהָאָמַר רַב: אֵין מַחֲזִיקִין בְּנִכְסֵי אֵשֶׁת אִישׁ. אֶלָּא לָאו בְּבַעַל?
פירוש רשב"ם על בבא בתרא נ׳ ב:ד׳
4 וקמתמה גמרא ולא לאיש חזקה בנכסי אשתו - בתמיה אלמא אינה צריכה למחות בבעלה הואיל ולית ליה חזקה:
5 אשת איש - שהחזיק אחר בנכסי מלוג שלה צריכה למחות משום דההוא אחר יש לו חזקה ואם לא מיחתה הפסידה:
6 במאן - צריכה למחות מי הוא המחזיק:
7 אילימא באחר - שאינו בעלה וכל זה סיום הקושיא הוא:
8 אין מחזיקין בנכסי אשת איש - דמציא אמרה על בעלי סמכתי שהוא ימחה ויערער ולכך שתקתי ובשאר בני אדם דלא בעל קאמר רב דאין מחזיקין שכן משמע אין מחזיקין לשון רבים ועוד דאי בבעל קאמר דאין מחזיקין היינו מתניתין לא לאיש חזקה בנכסי אשתו ומאי אתא לאשמועינן:
9 אלא לאו בבעל - אלמא יש חזקה וקשיא מתני' לרב: